נשים סביב שולחן אוכל בחדר מואר באור יום. על השולחן קערת קוסקוס, תבשיל, זיתים, לחמים וכד חרס; אישה בכיסוי ראש כחול עומדת לצד השולחן.
נשים סביב שולחן אוכל בחדר מואר באור יום. על השולחן קערת קוסקוס, תבשיל, זיתים, לחמים וכד חרס; אישה בכיסוי ראש כחול עומדת לצד השולחן.

חג הבנות 2026: מתי חל עיד אל בנאת ואיך מציינים אותו בקהילות השונות?

מערכת ClockZone
6 min readIsrael

חג הבנות תשפ״ז חל ביום חמישי, 10 בדצמבר 2026, ומתחיל בערב שלפניו. הקשר לראש חודש טבת, המסורות על יהודית ומנהגי השירה, הסעודה, המתנות והפיוס בקהילות החוגגות.

שתף מאמר

חג הבנות תשפ״ז חל ביום חמישי, 10 בדצמבר 2026, ל׳ בכסלו, ומתחיל בערב יום רביעי, 9 בדצמבר. השנה הוא מצוין בראש חודש טבת, בתוך חנוכה. לכן אין כאן טעות בשם החודש: התאריך של החג השנה הוא ל׳ בכסלו, ולא א׳ בטבת.

זו מסורת של חלק מהקהילות היהודיות, שנשמרה במיוחד בתוניסיה ובג׳רבה. היא מוקדשת לגבורה, לחוכמה ולאחווה של נשים. השם הנוסף, ראש חודש לבנות, מחבר אותה למסורת הרחבה יותר של ראש חודש כיום מיוחד לנשים. המנהגים משתנים מקהילה לקהילה: מפגשי לימוד ושירה, סעודות, מתנות, פיוס ולעיתים חגיגות משותפות לבנות מצווה.

למה חג הבנות תשפ״ז חל בל׳ בכסלו ולא בא׳ בטבת?

הכלל שלפיו מציינים את חג הבנות הוא ראש חודש טבת, במהלך חנוכה. אם חיפשתם אותו דווקא תחת א׳ בטבת, זו ההבחנה שכדאי להכיר.

א׳ בטבת חל השנה למחרת, ביום הלועזי שלאחר תאריך החג. השם ״ראש חודש טבת״ והתאריך ״ל׳ בכסלו״ מתייחסים אפוא לאותו מועד השנה. הראשון מציין את ראש החודש שבו נשמר המנהג; השני הוא התאריך העברי של יום החג בתשפ״ז.

תחילת המועד היא בשקיעה בערב שלפני היום המצוין בלוח הלועזי, וסיומו בצאת הלילה ביום חמישי. זהו תחום המועד בלוח, לא שעת פתיחה של סעודה או מפגש קהילתי. אין בתאריך הזה כשלעצמו שעת טקס אחידה לקהילות החוגגות.

הקשר לראש חודש אינו מסתכם בשם. ראש חודש נחשב במסורת היהודית ליום בעל מעמד מיוחד לנשים. ראש חודש לבנות הוא הרחבה חגיגית של המסורת הזאת בראש חודש טבת. החיבור לחנוכה מצרף אליה את סיפורי הגבורה הנשית שנקשרו לחג לאורך הדורות.

מהו עיד אל בנאת, ובאילו קהילות נשמר החג?

עיד אל בנאת הוא שמו הערבי של חג הבנות, המוכר גם כראש חודש לבנות. אלה שמות לאותו מועד. במרכזו עומדות נשים והקשרים ביניהן, לצד זיכרון של דמויות נשיות המזוהות עם אומץ וחוכמה. אין מדובר במנהג אחיד של כלל הקהילות היהודיות.

בצפון אפריקה נשמרה המסורת בחלק מן הקהילות בתוניסיה, בלוב, באלג׳יריה ובמרוקו. גם לג׳רבה מקום במסורת הזאת. תוניסיה בולטת כמקום שבו החג השתמר במיוחד. החג צוין גם בקהילות יהודיות באיסטנבול ובסלוניקי, כך שהמסורת אינה מוגבלת לקהילות צפון אפריקה.

בג׳רבה מתואר דגש מקומי: החוגגות היו בעיקר רווקות, והחגיגה נתפסה כסגולה למציאת שידוך מוצלח. זהו מנהג של הקהילה במקום, ולא הסבר כולל לחג. בקהילות אחרות בלטו סעודות, ביקורים בין נערות או פיוס בין חברות.

גם השם ״חג הבנות״ אינו מצמצם את המשתתפות לנערות בלבד. במפגשים של הקהילות ששמרו עליו השתתפו נשים, נערות וקשישות. לצד מנהגים הקשורים לבנות צעירות, התכנסות הנשים כללה לימוד, שירה וריקוד. ההבדלים בין הקהילות הם חלק מתיאור החג, ולא גרסאות שצריך לאחד למנהג אחד.

איך יהודית וסיפורי גבורה נשית נקשרו לחג?

לא ידוע בבירור מתי החלו לציין את חג הבנות. המסורות המסבירות את הקשר שלו לנשים גיבורות אינן קובעות תאריך היסטורי מוסכם לראשיתו. כדאי להבחין בין סיפור שנקשר לחג ובין עדות על ייסודו: במקרה הזה נשמרו סיפורים והסברים שונים, בלי נקודת התחלה מבוססת.

אחת המסורות קושרת את החג ליהודית. בסיפור המיוחס לה היא השתמשה בחוכמתה כדי לגבור על הולופרנס, שר הצבא, וערפה את ראשו. לפי אותה מסורת, במעשיה הצילה את אנשי יהודה. זהו אחד מסיפורי הגבורה הנשית המזוהים עם החג, אך אין בו הוכחה למועד שבו החלו לחגוג אותו.

הסיפור מופיע בספר יהודית, הנמנה עם הספרים החיצוניים לתנ״ך. הקשר בין הדמות ובין חג הבנות נשמר כמסורת על גבורה וחוכמה של אישה. אין צורך להציג את הסיפור ככרוניקה היסטורית של הקמת החג כדי להסביר את מקומו במסורת שלו.

מסורת אחרת מעמידה במרכז אישה שעוררה את אחיה החשמונאים לפתוח במרד ביוונים. גם כאן מדובר בסיפור שנקשר לחג, ולא בהסבר היסטורי מוכח לראשיתו. לצד יהודית, הוא מוסיף לחג דמות של אישה שיוזמת פעולה ומשפיעה על המאבק.

הועלתה גם השערה בדבר קשר לאסתר ולהגעתה לארמון בחודש טבת. ההשערה נשענת בין השאר על דמיון בין מנהגים של חג הבנות למנהגי פורים. עם זאת, לא ידועה לה עדות בכתב או במסורת שבעל פה. לכן אפשר להזכיר אותה כאחת ההצעות להסבר החג, בלי להציג אותה כעובדה על מקורו.

איך נראים מפגשי השירה והסעודה בקהילות החוגגות?

בקהילות ששמרו על חג הבנות מתוארות התכנסויות של נשים בגילים שונים ללימוד, לריקוד ולשירה. משלוח מנות מאישה לחברתה הוא חלק מן המנהגים המתועדים. אלה תיאורים של מסורות קהילתיות, ולא סדר חג קבוע המחייב את כל מי שמציינת את המועד.

בתוניס נהגו לערוך סעודה חגיגית ולשלוח מנות לבנות. בלוב מתואר מנהג של ביקורים הדדיים בין נערות ושל מסיבה משותפת. בשני המקרים החג קיבל ביטוי במפגש בין המשתתפות, אך צורת המפגש הייתה שונה: סעודה ומשלוח מנות במסורת אחת, ביקורים ומסיבה באחרת.

בין המאכלים הנזכרים במפגשים כאלה נמצאים בז׳אוויה, ספינג׳, כדורי שקדים מתוקים וגבינה. אלה דוגמאות למאכלים שעשויים להופיע בחגיגה, לא תפריט משותף לכל הקהילות. אין בסיס לקבוע שמאכל מסוים הוגש בכל סעודת חג הבנות או שהוא תנאי לקיום המנהג.

מבט מלמעלה על צלחות ובהן טבעות בצק זהובות ועוגיות עגולות מכוסות אבקת סוכר, לצד חתיכות גבינה, קערת שקדים וכף עץ על מפת בד בהירה.
מאפים מתוקים באבקת סוכר לצד גבינה ושקדים

לצד האוכל, נשמרה בג׳רבה מסורת של שירת קודש נשית. השירים עברו בעל פה מדור לדור. פרטים על יוצרות השירה לא תועדו. מסירת השירים בין נשים היא חלק מן האופן שבו נשמרה המסורת הזאת, גם בלי תיעוד של זהות המחברות.

אילו מנהגי מתנות ופיוס נשמרו בקהילות השונות?

בחלק ממסורות חג הבנות אמהות מעניקות מתנות לבנותיהן, ובעלים לנשותיהם. בעבר שימשו מתנות משפחתיות לבנות גם לצבירת נדוניה. לכן לתיאור המתנות יש הקשר משפחתי והיסטורי מסוים; אין להסיק ממנו שכל משפחה החוגגת את החג נוהגת באותה דרך.

תקריב של ידיים מעבירות מתנה עטופה בבד ירוק וקשורה בחוט טבעי, מעל שולחן מכוסה בד בהיר. ברקע אגרטל עם ענפים.
מתנה עטופה בירוק עוברת בין ידיים

בקהילות מרוקו ותוניסיה נשמר גם מנהג של מתנות מארוסים לארוסות בראש חודש טבת. כאן נותני המתנות ומקבלותיהן מוגדרים לפי שלב בחיי הזוג. זהו מנהג נוסף לצד המתנות שבין אמהות לבנות ובין בני זוג, ולא מנהג שיש לייחס לכל הקהילות שבהן צוין החג.

בקהילות יוון מתואר מנהג של השלמה בין בנות, בדומה לפיוס המזוהה עם יום הכיפורים. בקשת הסליחה וההתפייסות העניקו לאחווה הנשית ביטוי במערכת היחסים שבין החוגגות. לצד הסעודה והמתנות, גם תיקון קשר שנפגע היה חלק מן הדרכים שבהן ציינו את המועד.

תקריב של ידיים המונחות זו על זו מעל שולחן עץ, לצד כוס מים ומפיות בד. נראים שרוולים בגוני שמנת ותכלת, ללא פנים.
מגע ידיים מקרב סביב שולחן עץ

בתוניס ובלוב נהגו נשים להימנע ממלאכה ביום החג. זהו תיאור של מנהג קהילתי הנוגע לאופן ציון היום. הוא אינו קביעה על זכאות לחופשה מהעבודה או על סגירת מוסדות לימוד. ההבחנה הזאת משאירה את המנהג בהקשרו, בלי להפוך אותו לכלל משפטי שאינו מתועד כאן.

איך השתלבו בחג חגיגות בת מצווה וחידוש המסורת?

בחלק מהקהילות נערכה בחג הבנות חגיגה משותפת לבנות המצווה. לאחריה נהגו הנשים לגשת ולנשק את ספר התורה. זהו ביטוי נוסף למפגש בין נשים ובנות סביב החג, אך הוא אינו מתואר כמנהג של כל הקהילות ששמרו עליו.

בתוניס התקבלה בתרפ״ו החלטה של ראשי הקהילה לקיים מדי שנה חגיגת בת מצווה משותפת לבנות בית הספר של כל ישראל חברים. המטרה הייתה לקרב את התלמידות למסורת היהודית. הדוגמה הזאת מתארת מסגרת קהילתית וחינוכית מוגדרת, עם קהל משתתפות מסוים, ולא חגיגת בת מצווה כללית לכל הבנות בעיר.

המעבר לישראל לא הבטיח את המשך המסורת המשפחתית. משפחות שנהגו לציין את חג הבנות חדלו מכך לאחר העלייה. לצד זאת, התעורר בישראל עניין מחודש בהחייאתו. החג נשמר במידה מסוימת גם בקרב קהילות של יהודים יוצאי תוניסיה בצרפת.

דוגמה לשימור החג בישראל היא החגיגה השנתית בעמותת אל־גריבה בירושלים, מרכז למורשת יהדות תוניסיה, המתועדת מאז 2011. במסגרת החגיגה מוענק אות ״יקירת העדה״ לאישה בעלת עשייה מעוררת השראה. זהו תיאור של מסורת החגיגה במקום, ולא אישור לקיומו של אירוע ציבורי מסוים בתשפ״ז.

כלי ClockZone

מקורות

  1. Chag HaBanot 2026 - North African Chanukah festival of daughters - Hebcal · hebcal.com
  2. לוח החגים והמועדים תשפ״ז - תאריכים מלאים · hkn.co.il
  3. Girls' Day Judaism - Wikipedia · en.wikipedia.org
  4. חג הבנות - Wikipedia · he.wikipedia.org

התמונות במאמר זה נוצרו באמצעות בינה מלאכותית.

שתף מאמר
חג הבנות 2026: מתי חל עיד אל בנאת ואיך מציינים אותו בקהילות השונות?