עשרה בטבת 2026: זמני הצום, מנהגיו ויום הקדיש הכללי
זמין גם בשפות: Français
צום עשרה בטבת 2026 חל ביום ראשון, 20 בדצמבר 2026 (י' בטבת תשפ"ז). מדריך על זמני התענית, המצור על ירושלים, הלכות הפטורים ומנהגי יום הקדיש הכללי לחללי השואה.
צום עשרה בטבת 2026 חל ביום ראשון, 20 בדצמבר 2026, שהוא י' בטבת ה'תשפ"ז. המועד נקבע בלוח העברי לציון תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים בימי בית המקדש הראשון, אירוע שהתרחש לפני כ-2,500 שנה.
המצור על העיר מתואר בספרי המקרא כאירוע שהחל בחודש העשירי בעשור לחודש. בימי קדם נהגו למנות את חודשי השנה החל מחודש ניסן, ולפי מניין זה חודש טבת הוא החודש העשירי. תענית זו נמנית עם ארבע תעניות הציבור שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש ומאורעותיו, לצד שבעה עשר בתמוז, תשעה באב וצום גדליה.
מתי חל צום עשרה בטבת 2026 ומהם זמני התענית?
צום עשרה בטבת 2026 יתקיים ביום ראשון, 20 בדצמבר 2026. התענית מתחילה לפנות בוקר ברגע עלות השחר ומסתיימת באותו ערב עם צאת הכוכבים. מכיוון שמדובר בתענית ציבור קלה, שעות ההתחלה והסיום נמדדות לפי מהלך השמש והאור ולא משקיעת החמה של היום הקודם.
על פי לוח הזמנים בכותל המערבי עבור עשרה בטבת 2026, עלות השחר בירושלים מגיעה בשעה 05:17, והצום מסתיים עם צאת הכוכבים בחישוב של 42 דקות בשעה 17:21. בערים שונות קיימים זמנים מדויקים שונים: בתל אביב צאת הצום נרשמת ב-17:10, בחיפה ב-17:07 ובבאר שבע ב-17:11. יש לבדוק את לוחות הזמנים המקומיים של בתי הדין והרבנויות בכל אזור כדי לפעול בהתאם לשעות ההלכתיות המדויקות למקום המגורים. עשרה בטבת נחשב לצום קצר בהשוואה לתעניות אחרות, מכיוון שהוא חל בתקופת החורף בחצי הצפוני של כדור הארץ שבה שעות האור מעטות.
המועד חל שבוע לאחר סיום חג החנוכה, כאשר ההפרש עומד על שבעה או שמונה ימים בהתאם למספר הימים בחודש כסלו באותה שנה. בשל הפער בין מחזור השנה העברית למניין הלוח האזרחי, ישנן שנים אזרחיות ללא צום כלל ואחרות שבהן הוא מופיע פעמיים. כך למשל, בשנת 2022 לא חל המועד כלל בלוח האזרחי, ואילו בשנת 2023 נרשמו שני צומות, בינואר ובדצמבר. צום עשרה בטבת 2026 מופיע פעם יחידה בשנה האזרחית, סמוך לסיומו של חודש דצמבר.
מבחינת קביעות ימי השבוע, עשרה בטבת הוא צום הציבור הקל היחיד שיכול לחול ביום שישי, מצב המתרחש בכ-20.1% מן השנים. במקרים שבהם המועד מתלכד עם ערב שבת, נוהגים לצום עד צאת הכוכבים אף על פי שהדבר דורש כניסה לשבת בזמן תענית. קיימות דעות בתנאים ובראשונים שלפיהן ניתן לסיים מעט מוקדם כדי לא להיכנס לשבת מתוך עינוי, אך המנהג הרווח מחמיר בכך.
איזה רקע היסטורי עומד מאחורי המצור על ירושלים?
הסיבה המקורית לקביעת עשרה בטבת נעוצה במסע המלחמה הבבלי נגד ממלכת יהודה. בתאריך י' בטבת הגיע נבוכדנצר מלך בבל בראש צבאו והטיל מצור כבד סביב חומות ירושלים במטרה להכניע את העיר ולכבוש אותה.
המצור על ירושלים נמשך כ-18 חודשים, במהלכם התמודדו המגנים עם רעב כבד ומצוקה מתמשכת. בסופו של דבר, בשנה האחת-עשרה למלכות המלך צדקיהו, הובקעו חומות העיר בי"ז בתמוז. הבקעת החומות סימנה את שבירת קווי ההגנה של יהודה ואת כניסת הכוחות הבבליים לעיר.
כמה שבועות לאחר פריצת החומות, בתשעה באב, הוצת ונחרב בית המקדש הראשון, ממלכת יהודה נפלה ותושביה הוגלו לבבל. עוד באותו יום שבו הוטל המצור, חווה הנביא יחזקאל התגלות נבואית שבה נודע לו המתרחש בירושלים, והוא צווה לרשום את עצם היום הזה ולמשול לעם משל על סיר מים רותחים המייצג את מצור העיר.
בית המקדש הראשון עמד על תילו במשך 410 שנים לפני החורבן. באותם דורות נשלחו נביאים להזהיר את העם מפני עונש על עבודה זרה, אך מולם ניצבו נביאי שקר שהטעו את התושבים. לפי המסורת, בעת הלחימה פעל בירושלים גיבור בשם אביקא בן גברתי שתפס בידיו את אבני הבבלים והשליך אותן בחזרה על הצרים עד שנפל מן החומה.
בספר זכריה מוזכר המועד בשם "צום העשירי", לצד צומות החודש הרביעי, החמישי והשביעי. בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה מובאת מחלוקת תנאים לגבי הגדרת צום זה: רבי עקיבא למד שהפסוק מכוון לעשרה בטבת שבו הוטל המצור, בעוד רבי שמעון סבר שמדובר בה' בטבת שבו הגיעה השמועה על נפילת העיר אל גולי בבל. בימי בית שני, עם שיבת ציון, בטלו תעניות אלו והפכו לימי מועד ושמחה, אך חובת הצום חזרה לתוקפה לאחר חורבן הבית השני.
מדוע מציינים ביום זה את יום הקדיש הכללי?
לצד הזיכרון ההיסטורי של ימי הבית הראשון, נושא צום עשרה בטבת 2026 רובד נוסף של זיכרון לאומי מודרני. בי"ב בכסלו תש"ט (14 בדצמבר 1948) החליטה הרבנות הראשית לישראל לקבוע את יום עשרה בטבת בכל שנה כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה.
קביעה זו נועדה לאפשר לקרובי משפחה של נספים שיום פטירתם המדויק אינו ידוע לציין את מנהגי יום הזיכרון (יארצייט). במסגרת זו, מדליקים נרות נשמה, אומרים קדיש ועוסקים בלימוד משניות לעילוי נשמות הקורבנות שאין להם תאריך פטירה מתועד.
תקנת הרבנות הראשית מורה לומר בבתי הכנסת את תפילת "אל מלא רחמים" לזכר קדושי השואה מיד לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית. בנוסף לכך, יתומים מאב או מאם אומרים ביום זה קדיש יתום עבור אותם נספים שלא נותר שריד ממשפחתם, כדי שלא יישאר נפטר ללא אמירת קדיש לזכרו.
היוזמה לקביעת המועד הגיעה בעקבות התנגדות של רבנים חרדים לקביעת יום צום נפרד בלוח השנה עבור אסון השואה. פשרת הרבנות הראשית לשלב את האבל בתוך התענית הקיימת נשמרה לאורך השנים בעיקר בקרב הציונות הדתית. הרב ישראל מאיר לאו ציין כי מוסדות הרבנות יזמו את קביעת עשרה בטבת כיום זיכרון לשואה עוד לפני הקמת המדינה.
מי חייב לצום ומי פטור מתענית עשרה בטבת?
מבחינת גדרי ההלכה, עשרה בטבת מוגדר כתענית קלה שבה חל איסור על אכילה ושתייה בלבד. בניגוד לתשעה באב ויום הכיפורים, בתענית זו אין איסור על רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל או יחסי אישות, והחיוב מתמקד בהימנעות מצריכת מזון ומשקה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.
חולים פטורים מן הצום, ואפילו אם מדובר בחולה שאין בו סכנה. כמו כן, יולדות, נשים הרות ונשים מניקות שהצום גורם להן קושי מיוחד פטורות אף הן מחובת התענית, וילדים קטנים מתחת לגיל מצוות אינם צמים.
מי שפטור מן הצום נדרש שלא לאכול בפני הציבור אלא בצנעה. לגבי שעות הבוקר המוקדמות, מותר לאכול ולשתות לפני עלות השחר כל עוד לא ישנו שנת קבע; מי שישן שנת קבע אינו רשאי לאכול כשהוא מתעורר, אלא אם התנה על כך במפורש לפני לכתו לישון.
החובה ההלכתית להתענות חלה על נערים מגיל שלוש עשרה ועל נערות מגיל שתים עשרה שהגיעו לגיל מצוות. קטנים מתחת לגילאים אלה אינם מתענים. בספר משנה ברורה מובאת דעה שלפיה ראוי למי שמסוגל להחמיר על עצמו בדיני רחיצה וסיכה כבתשעה באב, למעט נעילת נעלי עור המותרת לכל.
סביב התענית התפתח דיון הלכתי עתיק שנמסר בספר האבודרהם בשם הגאונים. לפי גישה זו, אילו חל י' בטבת ביום שבת היה הצום דוחה את השבת כפי שמתרחש ביום הכיפורים, מפני שבספר יחזקאל נאמר על יום זה הביטוי המקראי "עצם היום הזה".
אילו תפילות ומנהגים מיוחדים מתקיימים בבתי הכנסת?
סדר התפילה בעשרה בטבת 2026 כולל הוספות ייחודיות המותאמות לתענית ציבור. שליח הציבור מוסיף בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית ושל תפילת מנחה את ברכת "עננו" כברכה נפרדת בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו. מתפלל יחיד אינו אומר את הברכה בשחרית, אלא מוסיף את נוסח "עננו" בתפילת העמידה של מנחה בתוך ברכת שומע תפילה.
בתפילות שחרית ומנחה מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת "ויחל משה" בספר שמות, המזכירה את י"ג מידות הרחמים ואת תפילת משה על העם. כמו כן, בשחרית נאמרים קטעי סליחות מיוחדים לתענית הציבור.
בקהילות אשכנז נהוג לקרוא בתפילת מנחה, לאחר קריאת התורה, את הפטרת "דרשו ה' בהמצאו" מספר ישעיהו, הקוראת לשיבה אל ה'. לצד התפילות והקריאות, קיימת מצווה להרבות במתן צדקה ביום הצום, בהתאם למושג ההלכתי של "אגרא דתעניתא".
קריאת התורה בתענית כוללת קטעים מתוך ספר שמות בפרקים ל"ב ול"ד, המחולקים לשלושה עולים. לאחר הקריאה במנחה בבתי כנסת אשכנזיים, מפטירים שישה עשר פסוקים בספר ישעיהו מפרק נ"ה עד פרק נ"ו. בחלק מקהילות יוצאי צפון אפריקה נהגו לקרוא במנחה את הפטרת "שובה ישראל" מספר הושע, בעוד בקרב רוב עדות המזרח נהוג שלא להפטיר כלל בתפילה זו.
בקהילות אשכנז מוסיפים בתפילת הבוקר את תחינות "אבינו מלכנו" ומשלבים בסליחות את הפיוט "אבותי כי בטחו" שחובר בגרמניה במאה השתים-עשרה. בניגוד לכך, בקהילות תימן נהגו לדלג על אמירת סליחות בתעניות קלות אלו מפאת קוצר הזמן. במסכת תענית תואר מנהג קדום שבו הוציאו את תיבת ספר התורה לרחוב העיר, שמו אפר על ראשי המנהיגים ונאמרו דברי כיבושין לעורר לתשובה; בשנת תשל"ח קרא הרבי מליובאוויטש לחדש רוח זו באמצעות אמירת דברי התעוררות קצרים או מזמורי תהילים בין תפילת מנחה לערבית ביום עשרה בטבת.
אילו מאורעות נוספים מצוינים בסמיכות לעשרה בטבת?
מסורת חז"ל קושרת לתענית עשרה בטבת גם שני אירועים קשים אחרים שהתרחשו בימים הסמוכים לו בחודש טבת. כדי שלא להטיל על הציבור רצף של שלושה ימי צום נפרדים, נקבע כי עשרה בטבת יכלול בתוכו את ציון המאורעות של ח' בטבת ושל ט' בטבת, והם מוזכרים בפיוטי הסליחות הנאמרים בבוקר.
בח' בטבת תורגמה התורה ליוונית בפקודת תלמי המלך, אירוע המכונה תרגום השבעים. במסורת היהודית נתפס המעשה כיום קשה ומצער, שהוביל לחושך בעולם במשך שלושה ימים, מאחר שתרגום הלשון המקורית החליש את היכולת לשמר את דיוק המשמעויות והרבדים העמוקים של לשון המקרא.
בט' בטבת אירעה צרה שלא פורטה במפורש בספרי הפסיקה, וכפי שניסח זאת השולחן ערוך לא נודע איזו היא הצרה שאירעה בו. השערה נפוצה במסורת הדורות מייחסת לתאריך זה את פטירתו של עזרא הסופר, אשר הנהיג את שיבת ציון והניח את היסודות לשיקום הרוחני של העם בראשית ימי הבית השני.
סביב יום ט' בטבת ציין ספר הטור בשם בה"ג כי חז"ל לא פירטו את האסון שהתרחש בו. בספר הכלבו צוין כי תאריך זה נקשר לפטירתו של עזרא הסופר. צירוף המאורעות הללו מטיל על צום עשרה בטבת 2026 תפקיד של יום זיכרון מאוחד לשורת פורענויות שהתרחשו בתקופה זו של השנה.
כלי ClockZone
מקורות
- Asara B'Tevet 2026 - Fast commemorating the siege of Jerusalem - Hebcal · hebcal.com
- צום עשרה בטבת 2026: כניסת / צאת הצום ומידע מעודכן לשנת תשפ ז! · chesed.co.il
- זמני כניסת צום עשרה בטבת 2026 - האתר הרשמי של הכותל המערבי · thekotel.org
- עשרה בטבת - Wikipedia · he.wikipedia.org
- Tenth of Tevet - Wikipedia · en.wikipedia.org
התמונות במאמר זה נוצרו באמצעות בינה מלאכותית.
